מלון הולידיי אין סרייבו הוא הבניין הצהוב-חום הבולט בשולי רובע מריין דבור, שנבנה לקראת אולימפיאדת החורף של 1984 והפך במהלך המצור הארוך על העיר ללב הפועם של העיתונות הבינלאומית - וכיום לאחד הסמלים המובהקים של סרייבו המודרנית.

לאורך שדרת זמאיה אוד בוסנה, הרחוב שזכה לכינוי "שדרת הצלפים", עמד המלון בדיוק על קו התפר של המצור. מחלונותיו שידרו כתבים מכל העולם, ובקירותיו נותרו עקבות של אלפי פגזים וכדורים. סביבו מרוכזים כמה מסמלי המצור החשובים ביותר: מגדלי התאומים, בניין הפרלמנט, אנדרטת ורצה ומנהרת התקווה.

הסיפור של המלון הוא במידה רבה הסיפור של סרייבו כולה - עיר שספגה מכה קשה, שמרה על רוחה ובנתה את עצמה מחדש. הבנת מקומו הפיזי בעיר ומשמעותו ההיסטורית הופכת כל ביקור בבירה הבוסנית לעמוק ומדויק יותר.

המלון הצהוב שנבנה לקראת אולימפיאדת 1984

בתחילת שנות השמונים, כשסרייבו התכוננה לארח את אולימפיאדת החורף של 1984, נבנה בשולי רובע מריין דבור (Marijin Dvor) מלון יוקרה חדש שנועד לאכסן אורחים, ספורטאים ואנשי תקשורת. המלון נפתח רשמית בסתיו 1983, בטקס שאליו הגיע גם נשיא הוועד האולימפי הבינלאומי דאז, חואן אנטוניו סמראנץ' - עדות למעמד שיוחס לו כבר מהיום הראשון. הבניין ניצב על שדרת זמאיה אוד בוסנה, העורק הראשי שמוביל ממרכז העיר לכיוון מריין דבור ומשם אל שדה התעופה.

אדריכלות נועזת של איוון שטראוס

את המלון תכנן אחד האדריכלים הבולטים של סרייבו, איוון שטראוס (Ivan Štraus), שחתם על כמה מהמבנים המודרניסטיים המזוהים ביותר עם העיר. התכנון התבסס על אטריום פנימי גבוה שסביבו סודרו החדרים, מבנה שהעניק לאורחים תחושת מרחב מוגן - פרט שקיבל מאוחר יותר משמעות שאיש לא תכנן. השילוב של קווים גיאומטריים חדים וחזית צבעונית הפך את המלון לאחד הסמלים של הגל האדריכלי היוגוסלבי של אותה תקופה.

חזית שחצתה דעות

מה שבלט יותר מכול היה הצבע. החזית, המחופה באריחים בגוני צהוב וחום, נראתה למתבונן כמו מבנה שהורכב מקוביות ענק צבעוniות. בזמן חנוכתו נחשב הצבע ל"נועז" מדי בעיני חלק מהציבור, אך עם השנים הפכה החזית הצהובה לסימן היכר בלתי נשכח שאי אפשר לפספס בנסיעה לאורך השדרה. מי שרוצה להבין את ההקשר העירוני הרחב של הבניין ואת מקומו במרקם של הבירה יכול להיעזר במדריך סרייבו המלא. כתובת המלון כיום: הוטל הולידיי, סרייבו.

על קו האש - כשהמלחמה נכנסה פנימה

באביב 1992 השתנתה זהות המלון בן לילה. הבניין, שנועד לארח תיירים ואנשי ספורט, מצא את עצמו על אחד הקווים הרגישים ביותר בעיר הנצורה. המצור על סרייבו נמשך כ-1,425 יום, בין 1992 ל-1995, והפך לאחד המצורים הארוכים בהיסטוריה המודרנית. מיקומו של המלון - חשוף אל הגבעות ואל מגדלי רובע גרבביצה שמעבר לנהר - הפך אותו לנקודה שבה חוו את המלחמה בעוצמה יומיומית.

היריות הראשונות מול הפרלמנט

אחד האירועים שסימנו את פרוץ הלחימה בעיר קרה ממש למרגלות המלון: יריות שנפתחו לעבר מפגינים שהתקהלו סמוך לבניין הפרלמנט, מעברו השני של הכיכר. הרגע הזה נחרת בזיכרון הקולקטיבי כאחת מנקודות הפתיחה של המצור. מאותו יום ואילך עמד המלון בלב אירועי המלחמה ולא בשוליה. סקירה מסודרת של השתלשלות האירועים אפשר למצוא בסקירת ההיסטוריה של בוסניה.

מלון שהופגז אלפי פעמים

לאורך שנות המצור נפגע המלון מפגזים מאות ואלפי פעמים. הצד הפונה דרומה, לכיוון עמדות הירי בגרבביצה, הפך למסוכן מכדי לשהות בו, והחדרים שם ננטשו. אורחי המלון - רובם כתבים ואנשי ארגונים - רוכזו בחלק הצפוני, המוגן יותר, הרחק מטווח הצלפים. למרות הפגיעות הרבות, בהשוואה למבנים אחרים לאורך השדרה נותר המלון יציב יחסית, עובדה שאיפשרה לו להמשיך לתפקד גם בתנאים הקשים ביותר. חשוב לזכור שהמצור נגע לכל תושבי העיר, מכל הקהילות, וכל תיאור שלו ראוי להיאמר בכובד ראש ומתוך כבוד לכאב שחוו כולם.

בירת העיתונות העולמית תחת אש

יותר מכל תפקיד אחר, נזכר המלון כבסיס העיתונות הבינלאומית. לשכות חדשות מרחבי העולם שכרו בו חדרים והפכו אותו למרכז העצבים שממנו סוקרה המלחמה עבור מיליוני צופים וקוראים. מהחלונות המשקיפים על השדרה תיעדו הכתבים בזמן אמת את מה שהתרחש בחוץ - לעיתים מבלי שיצטרכו לצאת כלל מהבניין.

מרטין בל, אמנפור והלשכות הזרות

כתב ה-BBC מרטין בל תיאר את המקום כ"מלון המלחמה האולטימטיבי", והדגיש שכאן לא יצאת אל המלחמה - המלחמה הגיעה אליך פנימה. כריסטיאן אמנפור, כתבת CNN, שהתה במלון שבועות ארוכים בזמן שסיקרה את הלחימה. שמות רבים נוספים בעולם התקשורת עברו במסדרונות הבניין, וההילה שדבקה בו כמרכז עיתונאי בשעת חירום נשמרת עד היום.

גנרטור, שוק שחור וחיים בבועה

בתקופות מסוימות היה המלון כמעט המקום היחיד בעיר שבו היו במקביל מזון, מים וחשמל. הגנרטור פעל על דלק שנקנה בשוק השחור, לרוב במטבע זר שהביאו איתם הכתבים. הכניסה והיציאה נעשו מהצד המוגן של הבניין, כדי להתרחק מטווח הצלפים. כך הפך המלון לבועה שברירית של תפקוד באמצע עיר משותקת - מקום שאיפשר לעולם כולו לראות את סרייבו דרך עדשות המצלמות שהוצבו בחלונותיו.

שדרת הצלפים - הרחוב המסוכן בעולם

אי אפשר להבין את סיפור המלון בלי להבין את הרחוב שעליו הוא ניצב. שדרת זמאיה אוד בוסנה (Zmaja od Bosne), הרחבה והישרה, נמתחת ממרכז העיר לכיוון שדה התעופה, ובשנות המצור זכתה לכינוי המצמרר "שדרת הצלפים". רוחב הכביש והיעדר מחסה טבעי הפכו כל חצייה שלו למשחק חיים ומוות.

זמאיה אוד בוסנה והמגדלים של גרבביצה

הירי הגיע בעיקר מהגבעות שמסביב לעיר וממגדלי המגורים הגבוהים ברובע גרבביצה, שהיו בשליטת הכוחות הסרבים-בוסנים ושלטו מלמעלה על השדרה החשופה. לכל אורך הרחוב ניצבו שלטי אזהרה - "פאזי, סנייפר!" (זהירות, צלף!) - ותושבים למדו לרוץ במהירות בין המחסות, לעיתים בהיחבא מאחורי נגמ"שים של האו"ם, מכולות משא או יריעות בד שנתלו לאורך הכביש. מיקום השדרה: זמאיה אוד בוסנה.

לרוץ בין המחסות - איך מבינים את זה כיום

כיום השדרה היא רחוב עירוני שוקק שבו חולף חשמלית, ורק עין מיומנת מזהה את הסיפור שמאחורי כל מבנה. הדרך הטובה ביותר לחוש את הגיאוגרפיה של הסכנה היא סיור מלחמה בסרייבו בליווי מדריך מקומי, שמחבר בין המלון, הפרלמנט וגרבביצה לתמונה אחת. סיורי מצור מודרכים אפשר להזמין מראש דרך מגוון הסיורים בסרייבו, והם משתלמים במיוחד למי שרוצה הקשר היסטורי מדויק ולא רק תצפית מהצד.

סמלי המצור המרוכזים סביב המלון

המלון אינו עומד לבדו. סביבו, במרחק הליכה, מרוכזים כמה מסמלי המצור החזקים ביותר בעיר - כך שרבע השעה של הליכה לאורך השדרה הופך לשיעור מרוכז בהיסטוריה של סרייבו.

מגדלי התאומים ובניין הפרלמנט

ממש בסמוך ניצבים מגדלי התאומים של חברת UNIS, שהיו בין ההריסות הבולטות ביותר של המלחמה ושוקמו מאז, ובניין הפרלמנט הגבוה שספג פגיעות קשות. שלושת המבנים הללו יחד - המלון הצהוב, המגדלים והפרלמנט - יצרו את הקו שממנו "נצפתה" העיר על ידי עמדות הירי, וכיום הם מספרים את סיפור השיקום העירוני.

אנדרטת ורצה ו'ורדי סרייבו'

מעל העיר, בגבעת ורצה, שוכן פארק אנדרטת ורצה (Vraca Memorial Park) - אתר זיכרון שהוקם במקור לנופלים במלחמת העולם השנייה, ששימש בזמן המצור כנקודת תצפית וירי אל העיר שמתחת, ונפגע קשות. ברחובות סרייבו פזורים גם "ורדי סרייבו" - צלקות בטון שהותירו פגזים ומולאו בשרף אדום לזכר ההרוגים. פרק חשוב נוסף הוא מוזיאון מנהרת התקווה, שנחפרה מתחת לשדה התעופה כדי לחבר את העיר הנצורה לעולם; אפשר להעמיק בו בעמוד מנהרת התקווה ולהזמין ביקור וסיור דרך הסיורים בסרייבו. מי שמעדיף פרספקטיבה מלמעלה יכול לעלות ברכבל טרבביץ' המשוקם - גם אותו נוח להזמין מראש דרך אותה פלטפורמה. חשוב לשמור על נימה מכבדת ומאוזנת כלפי שלוש הקהילות - הבושנייקים, הסרבים והקרואטים - שכל אחת מהן נשאה את מחיר המלחמה.

מהריסות לאייקון - סיפור השיקום

סופו של הסיפור אינו במלחמה אלא בהתאוששות. לאחר הסכם דייטון וסיום הלחימה, שופץ המלון והפך שוב למבנה מתפקד - צעד שסימל עבור רבים את חזרת העיר לחיים. בשיקום הבניין נטל חלק שוב האדריכל איוון שטראוס, שתכנן אותו במקור.

מ'הולידיי אין' ל'הוטל הולידיי'

עם השנים השתנתה גם הזהות המסחרית של המלון. הוא איבד את המיתוג של רשת "הולידיי אין", נסגר לתקופה, ונפתח מחדש תחת השם "הוטל הולידיי" כחלק מקבוצת הוטל אירופה המקומית. השם החדש שומר על הרצף ההיסטורי, אך מבהיר שהמדובר במלון עצמאי ולא בסניף של הרשת הבינלאומית.

ירוק במקום נחושת - ויכוח הצבע

גם החזית עברה שינוי. בשיקום נשמר שלד הבטון בקומות התחתונות, אך חלקים אחרים חודשו, ובמקום גוני הנחושת והחום המקוריים בחרו בגוונים שהובילו לוויכוח ציבורי על נאמנות למראה ההיסטורי. כך או כך, הבניין הצהוב נותר סמל בולט - לא רק לפצע של המצור, אלא גם ליכולת של סרייבו לקום מחדש. כיום הוא אחד האייקונים המזוהים ביותר עם פני העיר המודרנית.

לראות את המלון ואת אתרי המצור כיום - מדריך מעשי

הביקור במלון ובסביבתו פשוט ונגיש, וניתן לשלב אותו בקלות ביום סיור בעיר. הבניין פועל כמלון לכל דבר, כך שאפשר ללון בו, לשבת בלובי לקפה או פשוט לצלם אותו מהשדרה. סביבו, במרחק הליכה, מרוכזים רוב אתרי המצור המרכזיים.

איך מגיעים ומה כדאי לצרף

לאורך שדרת זמאיה אוד בוסנה חולפת החשמלית, כך שהגישה למלון וממנו למרכז העיר העתיק נוחה מאוד. מומלץ לצרף לביקור את מגדלי התאומים, בניין הפרלמנט, מוזיאון מנהרת התקווה ותצפית מגבעת ורצה - סדר יום שמעניק תמונה שלמה של המצור. מי שמתכנן לישון באזור ימצא מבחר רחב של מלונות במרכז ולאורך השדרה ההיסטורית; נוח להשוות ולהזמין דרך חיפוש הלינה בסרייבו.

זווית ישראלית: ביטחון, שבת ומורשת

סרייבו נחשבת כיום עיר בטוחה ומסבירת פנים, ורמת האנטישמיות בה נמוכה - נושא שמורחב בעמוד הביטחון בבוסניה ובמדריך לישראלים. לעיר יש גם מורשת יהודית עשירה ובית כנסת פעיל, ולמטיילים דתיים כדאי לתכנן מראש: אוכל כשר אינו זמין בקלות ומומלץ להיערך עצמאית ולשים לב לצורכי שבת. באתרי הזיכרון עצמם נדרשים לבוש מכובד והתנהגות מאופקת, מתוך התחשבות בכך שמדובר בזירה של אובדן אמיתי ולא באטרקציה תיירותית גרידא.

מה חשוב לדעת לפני שמגיעים

• המלון פועל כיום כ'הוטל הולידיי' וניתן ללון בו או לשבת בלובי לקפה
• שדרת זמאיה אוד בוסנה, 'שדרת הצלפים', משתרעת ממרכז העיר לכיוון שדה התעופה
• בימי המצור נעשו הכניסה והיציאה מהצד המוגן, הרחק מטווח הצלפים בגרבביצה
• לצד המלון מרוכזים סמלי מצור נוספים: מגדלי התאומים, הפרלמנט, אנדרטת ורצה ומנהרת התקווה
• סיור מלחמה מודרך הוא הדרך הטובה ביותר להבין את הגיאוגרפיה של המצור
• באתרי הזיכרון נדרשים לבוש מכובד ונימה מאופקת ומכבדת כלפי כל הקהילות

טעויות שכדאי להימנע מהן

• להתנהג בקלילות או לצלם ללא רגישות באתרי זיכרון של המצור
• להניח שהמלון 'נטוש' - הוא מלון פעיל לכל דבר
• לבלבל בין המצור על סרייבו (1992-1995) לבין אירועים אחרים במלחמה
• לדלג על מוזיאון מנהרת התקווה, שמשלים את סיפור שדרת הצלפים
• לתאר את המצור בשחור-לבן פוליטי במקום להקשיב לשלושת הנרטיבים
• לבקר לאורך השדרה בלי מדריך ולפספס את משמעות הבניינים

שאלות נפוצות

האם מלון הולידיי אין סרייבו עדיין קיים?

כן. הבניין הצהוב-חום ניצב על מקומו בשדרת זמאיה אוד בוסנה ופועל כמלון פעיל בשם 'הוטל הולידיי', לאחר שאיבד את מיתוג רשת הולידיי אין ונפתח מחדש כמלון עצמאי.

למה המלון נחשב לסמל המצור?

משום שבמהלך שנות המצור שימש בסיס ללשכות העיתונות הבינלאומית, ניצב על 'שדרת הצלפים' מול עמדות הירי, וספג אלפי פגיעות - ובכל זאת המשיך לתפקד ולשדר את סיפור העיר לעולם.

מהי שדרת הצלפים?

זהו הכינוי לשדרת זמאיה אוד בוסנה, הרחבה והישרה, שנמתחת ממרכז סרייבו לכיוון שדה התעופה. חשיפתה לירי מהגבעות וממגדלי גרבביצה הפכה כל חצייה שלה למסוכנת.

מי היו הצלפים ומאיפה ירו?

הירי הגיע בעיקר מעמדות הכוחות הסרבים-בוסנים בגבעות שסביב העיר וממגדלי המגורים הגבוהים ברובע גרבביצה ובגבעת ורצה, ששלטו מלמעלה על השדרה החשופה. המצור פגע בתושבים מכל הקהילות.

אפשר לבקר באתרי המצור בסיור מודרך?

כן. סיורי מלחמה מודרכים יוצאים ממרכז סרייבו ומחברים בין המלון, הפרלמנט, גרבביצה ומנהרת התקווה לסיפור אחד. מומלץ להזמין מראש לקבלת הקשר היסטורי מדויק.

האם סרייבו בטוחה לישראלים כיום?

כן. העיר נחשבת בטוחה ומסבירת פנים, רמת האנטישמיות בה נמוכה, ויש בה גם מורשת יהודית ובית כנסת פעיל. למטיילים דתיים כדאי להיערך מראש בנוגע לאוכל כשר ולשבת.